בעמוד הבא תוכלו לצפות בתחזיות אינפלציה, מדד המחירים לצרכן, ריבית בנק ישראל, ריבית פריים, ועוגני אג"ח של ריביות משתנות. תחזיות אלו מבוססות ציפיות על שוק ההון שבאות לידי ביטוי בתשואות אגרות החוב הממשלתיות, ופרסומי חטיבת המחקר של בנק ישראל, ומשמשות גופים פיננסים, בנקים ומשרדי ממשלה.
התחזיות מבוססות על הציפיות העדכניות של שוק ההון, כפי שהן באות לידי ביטוי בנתוני תשואות אגרות החוב של מדינת ישראל, אלו שצמודות למדד המחירים לצרכן ואלו שאינן צמודות. ניתן לצפות בנתונים אלו בכל זמן באתר בנק ישראל, על ידי הורדת מסמך "נתוני התשואות הנומינליות והריאליות המחושבות על בסיס מודל".
התחזיות מתעדכנות פעמיים בחודש: בתחילת החודש ובאמצע החודש. לצפייה במועדי הפרסום העדכניים לשנה הקרובה, יש להיכנס לאתר בנק ישראל, ולהוריד את מסמך "לוח מועדי פרסום הנתונים של התשואות הנומינליות והריאליות המחושבות על בסיס מודל".
תחזית האינפלציה מוצגת במונחים שנתיים, ולכן כדי להבין מה השינוי עבור חודש ספציפי, יש לחלק את הנתון שמוצג ב12. לדוגמא, במידה ובעוד 5 שנים (60 חודשים), האינפלציה השנתית הצפויה לפי הגרף היא 3.0%, אז האינפלציה לאותו חודש צפויה לעמוד על 0.25% (3 אחוז חלקי 12 חודשים).
תחזית ריבית בנק ישראל גם מוצגת במונחים שנתיים, ומייצגת את הציפיות להחלטות שינויי הריבית של נגיד בנק ישראל, אשר מתפרסמות 8 פעמים בשנה.
כמו כל ריבית משכנתא, ריבית הפריים מורכב מבסיס ריבית ותוספת. במקרה של ריבית הפריים בסיס הריבית הוא ריבית בנק ישראל, והתוספת היא אחוז וחצי. ולכן תחזית ריבית הפריים היא בדיוק כמו תחזית ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%.
במקרה של ריביות משתנות, בסיס הריבית שלהן הוא עוגן אג"ח, והתוספת תלויה במשא ומתן עם הבנקים. ריבית משתנה תשתנה בהתאם לשינויים בעוגן האג"ח שלה, אם העוגן יעלה אז הריבית תעלה, ולהפך אם העוגן ירד אז הריבית תרד. לדוגמא, אם העוגן היום של ריבית משתנה כל 5 שנים צמודה הוא 1.00%, והתחזית צופה שהעוגן יעמוד בעוד 5 שנים על 1.50%, אז הצפי הוא שהריבית של מי שלוקח מסלול משכנתא בריבית משתנה כל 5 שנים צמודה היום, תעלה בעוד 5 שנים בחצי אחוז.
תחזיות אלו מעט שונות מהתחזיות המוצגות למעלה, עם זאת הן עדיין מבוססות בעיקרן על תשואות אגרות החוב של מדינת ישראל, אך גם על מחקר שעורכים החוקרים בחטיבת המחקר של בנק ישראל, אשר במסגרתו לוקחים בחשבון ציפיות לשינויים מאקרו כלכליים בארץ בעולם בשנים הקרובות. התחזיות של חטיבת המחקר מתפרסמות 4 פעמים בשנה, בינואר, אפריל, יולי, ואוקטובר.
תחזית אינפלציה 2024: 3.0%
תחזית אינפלציה 2025: 2.8%
תחזית מדד המחירים לצרכן 2024: 3.0%
תחזית מדד המחירים לצרכן 2025: 2.8%
קל להתבלבל בין המונח "מדד המחירים לצרכן" למונח "אינפלציה" כי הם מופיעים לעיתים קרובות באותו הקשר. בכלכלה ניתן לתאר עלייה במדד המחירים לצרכן כאינפלציה, וירידה במדד כדיפלציה. בהקשר של תחזיות מדובר באותו דבר בדיוק, ולכן התחזיות זהות.
על פי התחזית, ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד על 4.25% ברבעון השני של 2025.
ולכן לפי התחזית, ריבית הפריים צפויה לעמוד על 5.75% ברבעון השני של 2025.
כאמור, התחזית מבוססת על הנחה שההשפעה הכלכלית הישירה של הלחימה תמשך עד תחילת שנת 2025.להתפתחויות שונות, שישפיעו על משך והיקף המלחמה, תיתכן כמובן השפעה מהותית על ההתפתחויות הכלכליות. בפרט, לחימה ממושכת יותר צפויה להעיב על הפעילות הכלכלית. ערוצי השפעה של פגיעה אפשרית זו כוללים הפרעות ממושכות יותר להיצע העבודה, בין השאר לאור גיוס המילואים שיידרש, עלייה נוספת של פרמיית הסיכון, ירידה בביקוש המקומי לצריכה והשקעות, ואף פגיעה בסנטימנט כלפי ישראל שיוביל לירידה בביקוש ליצוא הישראלי ובהשקעות מחו"ל. ככל שהלחימה תתרחב, השפעות אלו עשויות להיות חריפות יותר ולגרום לפגיעה מאקרו כלכלית מהותית. בפרט, מלחמה כוללת בצפון, אשר בגינה הפעילות באזורים נרחבים בישראל תהיה מוגבלת למספר שבועות עם הסתברות גם לפגיעה בתשתיות, צפויה להרע באופן מהותי את הפעילות הכלכלית ותגרע מספר אחוזים מהצמיחה השנתית. עלותה גם תצריך הערכה מחודשת של היקף ההתאמות הנדרשות בתקציב ובמסים. כל אלו ישפיעו גם על התפתחות האינפלציה ועל הגירעון והחוב הממשלתיים.
סיכון נוסף הוא שהממשלה תבצע באופן חלקי בלבד את ההתאמות הפיסקליות הנדרשות כדי למנוע עלייה עודפת בגרעון, או שאישור התקציב יידחה לתוך 2025, לצד עלייה אפשרית נוספת בהוצאות המלחמה וההוצאות הפרמננטיות. אלו עלולים להוביל לעלייה נוספת בפרמיית הסיכון של ישראל כתוצאה מתפיסת השווקים והחשש שיחס החוב לתוצר נמצא בתוואי מתבדר.מצב כזה עלול להוביל לפגיעה בתוואי הצמיחה של המשק, להיחלשות השקל ולהתגברות הלחצים האינפלציוניים, שגם יתבטאו בריביות גבוהות יותר.
לאור כל אלה, אנו מעריכים כי מאזן הסיכונים ביחס לתחזית הצמיחה נוטה כלפי מטה, ואילו ביחס לתחזית האינפלציה והגירעון מאזן הסיכונים נוטה כלפי מעלה.
